2011年10月30日日曜日

התקופה העותומנית המאוחרת 1765 -1882 עד ראשית הגאולה

התקופה העותמנית המאוחרת

1769:דהר אל עומר תומך במיצרים המורדת בשלטון העותמני.

1770:רבי יום טוב אלגזי,אוסף תרומות באירופה למען יהודי ארץ ישראל.הוא ימונה לרבה של
ירושלים ב1782.

1771-1775:המרד המיצרי.מושל מיצרים עלי בי מורד בשלטון העותמני יחד עם דהר אל עומר
ובעזרת האימפריה הרוסית.אך כאשר נגמרת המלחמה בין טורקיה לרוסיה ואחרי מותו של עלי בי,
עומר נשאר לבד לגמרי ובמהרה מחוסל על ידי העותמנים.כך נתחסל ידידם של היהודים,
דהר אל עומר.

במקום דהר,מינו העותמנים משפחה אלבנית ובראשה אחמד אל ג'זר  אשר סגנו ויועצו
היה יהודי בשם חיים פרחי והוא ניהל בעצם את הפרובינציה בשביל אל ג'זר.

עמ 130
בזמן המרד המיצרי צר עלי בי על ירושלים,ויהודי העיר הואשמו על ידי הערבים בתמיכה
בעלי בי ולכן הוטל עליהם קנס כבד.
עמ 21

1775:עלילת דם בחברון נגד היהודים.
בימי הבינים במאות ה12 עד ה17 היה נהוג באירופה נוצרית להאשים את היהודים
 האשמות קשות לפיהם היהודים זקוקים לדם של ילדים נוצרים על מנת להכין את המצות
 של פסח ולשם כך כל פסח הם שוחטים ילד נוצרי.
האשמות חסרות בסיס אילו גרמו לטבח המוני של מאות אלפי יהודים ללא עוול
 בכפם או לניצורם בכפיה של יהודים רבים.
קהילות שלמות בגרמניה וצרפת נעקרו ממקומם במאות ה13
 וה14 ורובם נדדו לפולין.
במאה ה19 הופיעו שוב עלילות הדם במזרח אירופה בעידודם של הרוסים,
אך הפעם בגלל השימוש בבית משפט,איסוף עובדות והוכחות ומתן זכות הגנה
לנאשם נדחו כל עלילות הדם בבית המשפט
אך התקשורת גרמה לכך שהאשמות אילו חילחלו עמוק לתודעה האירופית .
באותו זמן החלה האשמה ה זאת גם לחלחל למזרח התיכון וכיום אותם האשמות
נלוזות וחסרות בסיס נחשבות לעובדות בעיני רבים בעולם המוסלמי והערבי.
באותה שנה חידשו העותמנים את שליטתם על צפון הארץ והם החלו
לעודד יהודים לעלות לארץ ואף אירגנו את העליה,והשכירו ספינות כמה פעמים
 בשנה וחייבו את הנוסעים בהוצאות.
לא היה זה מתוך חיבה כלשהיא שהיתה להם ליהודים אלא כי ראו ביהודים
 כמקור הכנסה כלכלי,
אך מאותה שנה ואילך כל שנה היגרו לארץ מאות יהודים.
עמ 30

1776:המושל החדש של צידון אחראי על כל צפון הארץ.
על מנת לאבטח את האיזור מפני הבדואים הפולשים,שהגיעו לאיזור מסוריה בשנות ה40,
הוא שכר גדוד של שכירי חרב מהבלקן,
צפון אפריקה ואפילו אפגניסטן,ומשלם להם על ידי מיסוי כבד של האוכלסיה.
למרות שמצד שני אותו  מושל עודד יהודים לבוא ולגור בחיפה ועכו כדי שיוכל
לגבות מהם את דמי הגולגלת.
עמ 62

1776:בנו של עלי בי המיצרי כובש את יפו,וטובח בתושביה ומקים פירמידה מגולגותיהם,
בינהם גם יהודים.
עמ 356

1777:החסידים עולים לארץ ישראל.
מיסד התנועה החסידית היה הבעל שם טוב שחי במזרח אירופה ב1698 עד 1760.
בהתחלה 400 חסידים הגיעו,אך מכיון שבירושלים היה עדין חרם ערבי על האשכנזים,
ובצפת חשדו בהם בגלל שמועות שהפיצו מתנגדי החסידות,התישבו בטבריה.

מנהיגם היה רבי מנדל מויטסבק,שהיה ממיסדי התנועה.
משנה זו והלאה חסידים רבים ומתנגדי חסידים רבים החלו לעלות לארץ.

1782:המושל העותומני של ירושלים מוצא דרך נוספת לסחוט ממונות מהיהודים.
מלבד המיסים והקנסות הכבדים שהיהודים היו משלמים ממילא,בעזרתם של יהודי אירופה,
כעט נאלצו היהודים לשלם מס נוסף על הזכות להיקבר בהר הזיתים.
היהודים נהגו להיקבר בהר הזיתים במשך אלפי שנים,מכיוון שהיתה זו זכות נשגבת.
יהודים רבים נהגו לעלות לארץ בזקנתם ולהיקבר בהר הזיתים.
הר הזיתים נמצא ממול להר הבית ,איפה שפעם ישב בית המקדש הראשון ובית המקדש
 השני וכיום יושב עליו מסגד מוסלמי.
היהודים נהגו להאמין שבאחרית הימים עם בוא המשיח יבוא המשיח דרך הר הזיתים ויעיר
את המתים לתחיה וכך יהיו הם הראשונים לצפות בגאולה הנחשקת.
עם הטלת המס שילמו היהודים שוחד יקר כדי לבטל את הגזירה אך כעבור שנים ספורות חזר
 המס וכעבור כמה שנים נוספות הסולטן ביטל את הגזירה.

עמ 143

1783:אל ג'זר,מושלה האכזרי של צפון ישראל,בהשפעת יועצו וסוכנו היהודי החכם חיים פרחי,
מעניק כמה הקלות על המיסוי על יהודי ארץ ישראל ויהודי אירופה ששיקמו את צפת אחרי
רעידת האדמה ב1759 ומלחמות דאר אל עומר ב1771-1775.
הקלות אילו בוטלו עם פלישת הצרפתים והוחלפו במיסים כבדים.
עמ 19

1790:בנו של הרב הראשי של ירושלים,רבי יום טוב אלגאזי,יעקב,נרצח על יד נושים ערבים
כחלק מהסכסוך על הקנסות הלא חוקיות שהוטלו על יהודי ירושלים וחברון.

עמ 145

1798:רבי נחמן מברסלב,נכדו של הבעל שם טוב,אשר יסד את תנועת החסידות במזרח אירופה,
מגיע לארץ ישראל.
הוא מושפע מאד מקדושתה ומצהיר שיהודי לא יכול להיות באמת יהודי בלי לגור בארץ ישראל.
הצהרתו של רבי נחמן איננה חדשה אם משוים אותה לרבנים אירופאים אחרים,
רשי למשל,פרשן התנך הכי חשוב בעולם,אומר פעמים רבות בפרשנותו שהיהודים שחיים
בגולה אין משמעות בכלל לכך שהם מקימים מצוות והסיבה היחידה שהם צריכים להמשיך
לקיים את המצוות היא כדי שכשיחזרו למולדתם בישראל,יזכרו את המצוות ממש כמו שקימו
אותם אבות אבותיהם לפנים.
רשי לעומת זאת לא עודד יהודים לעלות לארץ ישראל בגלל המצב הקשה ביותר שהיתה
 ארץ ישראל באותב תקופה,ולכן הצהרתו של רבי נחמן השפיע הרבה יותר על היהודים
 ואכן הרבה יהודים עלו לארץ מאז גם בגלל שהתנאים השתנו.

1798:האימפריה הצרפתית,בהנהגת במצביא המהולל נפוליאון בונפרטה,פולשת לארץ ישראל.
מטרתם היתה,כחלק ממאבקם בבריטניה,להגיע להודו ולנתקה מהבריטים.
אחרי שהשתלטו על מיצרים,המשיכו צפונה וכבשו את עזה תוך כדי טבח אוכלסיה.
יהודי עזה ברחו ממנה ומעולם לא חזרו יותר.
היה חשש כבד שגורל דומה מצפה לירושלים ולכן רבי מיוחס הרשה ליהודים להשתתף גם
בשבת בביצור העיר.אך נפוליאון כנראה בכלל לא תכנן לעבור בעיר .
נפוליאון ממשיך לעכו שם הוא מופתע לגלות התנגדות קשה מצד אל ג'זר וחיים פרחי.
נפוליאון מנסה לשכנע את חיים פרחי לעבור לצד שלו על ידי פיזור הבטחות שהוא יחיה
את עצמאות היהודים במולדתם הישנה.פרחי לא האמין לו,כנראה מפחד שדבר שכזה
עשוי לעורר את המוסלמים לטבוח ביהודים.

עמ 71 על תוכנית הטורקים לטבוח ביהודים אם נפוליאון יפלוש לירושלים.

עמ 164

עמ 118
נפוליאון מופתע לגמרי מההתנגדות שהוא רואה בעכו.הבריטים יחד עם כמה צרפתים
שהתנגדו לנפוליאון סיעו רבות לאל ג'זר והטביעו את ספינותיו עם הארטילריה שלו.
חיים פרחי בונה חומה שניה מאחורי ההחומה הראשונה.כשנפוליאון סוף סוף פורץ
את החומה הראשונה חיליו מאבדים לגמרי את המורל כשהם מופתעים לראות חומה נוספת
ונסוגים.
נפוליאון נוטש את חיליו וחוזר לאירופה.
מיד אחר כך,תוקפים הערבים את היהודים בצפת.
דבר זה מראה שהשמועה על כונותיו של נפוליאון לגבי היהודים הגיעה להרבה אנשים בארץ ,
וזה בדיוק מה שחיים פרחי ניסה למנוע כשהתעלם מנפוליאון.

עמ 71

נפוליאון אמר:
יהודים!
האומה היחידה בעולם שבמשך אלפי שנים הצליחו הטירניות והתאווה לכיבוש לקחת רק
את מולדתה ואת עצמאותה.
עורו!עורו בשמחה!אתם המוגלים!מלחמה שמעולם לא קרתה בהיסטוריה מתרחשת עכשיו
 להגנה עצמית על ידי אומה שאויביה זוממים לשדוד ולחלק את אדמותיה בחתימת קולמוס של
שרים,
אומה זאת עכשיו נוקמת את עלבונה וגם את עלבונם של אומות אחרות שנשכחו מלב ושועבדו,
כמו העלבון שהוטל בכם במשך 2000 שנה:אנו מציעים לכם באותה הזדמנות להחזיר את
 ארץ ישראל לידיכם.
הצבא הצעיר שאלוהים נתן בידי להוביל,אשר הצדק מובילו והנצחון הוא חברו,
שם את ירושלים למרכזו ויגיע לדמשק תוך ימים ספורים,.
בעליה החוקים של ארץ ישראל!האומה הגדולה אשר לא סוחרת באנשים ואומות,
צרפת בודאי,בניגוד לאילו שמכרו את אבות אבותיכם לשאר הגוים,קוראת לכם עכשיו,
לקבל לידכם את מה שנכבש בשבילכם עוד מקודם.
עורו משנתכם!הוכיחו שהכוחות של משעבדכם הקודמים לא דיללו את את רוחם של צאצאיהם
של אותם גיבורים שהחברות עימם היתה נחשבת לכבוד בעיני רומא וספרטה העתיקות,
ו2000 שנות שיעבודכם לא הפכו אתכם לעבדים.
מהרו!הנה מגיע רגע שאולי לא יחזור עוד אלף שנה,לדרוש את זכותכם להיות אומה ככל האומות,
אותה זכות אשר נגזלה ממכם לפני אלפי שנים,יחד עם זכותכם להתקים באופן עצמאי ולעבוד
את אלוהים כפי שאתם מאמינים בפומבי ולתמיד.
זה פורסם ב20 לפברואר 1799.
השמועה על נפוליאון ועל מרד יהודי אפשרי נופחה בישראל הכבושה על יד הערבים והיהודים
 סבלו מכך רבות.למשל,עיתונים בצרפת פירסמו שנפוליאון גייס יהודים באסיה והם צועדים יחד
 עם צבאו לעבר חלב בסוריה,דבר שהיה כמובן לא נכון.
בשביל העותמנים היתה מספיק שמועה קלושה ש12000 יהודים הצטרפו לצבא נפוליאון
והם צרים על עכו גרמה להם לדכא את יהודי ירושלים באכזריות,
איומים על טבח ואונס הושמעו וקנס גדול הוטל שוב על הקהילה כדי להרגיע את המוסלמים.
רבני ירושלים מיהרו לשלוח שליח לאירופה כדי להתחנן לתרומות ועזרה.
היהודים הוכרחו לעבוד על ביצורי העיר והיהודים שהתעיפו
מיד הוצלפו.

לסיכום ,פלישתו של נפוליאון לישראל הסתימה בלא כלום,הוא נטש את צבאו הדל בארץ וחזר
 לצרפת ועלה לגדולה .בשביל היהודים באירופה נפוליאון הביא אמנם לשיפור בזכויותיהם אך
מבחינת יהודי הארץ נפוליאון היה מה שהוא לשכוח.
הם לא התיחסו לקראתו הציונית ברצינות  כלשהיא שכן אדיקותם הדתית חיבו אותם
 לחכות למלך משיח שיגיע ויושיעם מכבלי הכיבוש הזר והגלות.
היו אמנם יהודים מעטים וכן גם נוצרים מסוימים שראו בכך רעיון ישן חדש שהגיע הזמן שימומש,
חלק מהדמויות שישפיעו על ארץ ישראל ויהודיה במאה ה19 לטובה הושפעו עמוקות מקריאתו
של נפוליאון והגעו למסקנה שבאמת הגיע הזמן לשחרר את היהודים.

המאה ה19

1804:אחרי מותו של אל ג'זר,מושלה האכזר של צפון ארץ ישראל,בנו סולימן ירש אותו,
וחיים פרחי המשיך ליעץ לו ולהדריכו ברזי השלטון.חיים פרחי מצידו השתמש במעמדו הרם
 להטיב את מצבם של היהודים בארץ ובקליטתם של היהודים שחזרו לארץ באותו זמן.

1806:סולימן,מותח את שלטונו על עכו ועד יפו ואף עזה ומ1809 על רוב סוריה,
דבר ששם את היהודים שגרו שם תחת שלוטונו הישיר של חיים פרחי וזה השפיע לטובה
 למשל על חידוש הקהילה היהודית ביפו.
רק בשכם,מושב הטוקנים הסורים הוא מוצא התנגדות לשלטונו בשם העותמנים.

1807:מחמוד אבו נבוט,ממונה על יד סולימן וחיים פרחי למשול ביפו,הוא משל בה עד 1818
ובנה את חומותיה מהריסות אשקלון וקיסריה,שלטונו התקיף יחסית משפר את הביטחון בדרכים
 ומקל על חזרת היהודים לארץ.

1808:הרב הספרדי,רב חיים בג'יו,קונה אדמות בחברון ובונה בית כנסת.
העובדה שבתחילת המאה ה19 יכלו יהודים לקנות אדמות ואף לבנות בית כנסת בארץ ישראל
הוא אירוע יוצא דופן במיוחד שכן היה זה אסור לפי החוק המוסלמי ובמשך שנים רבות לא לא יכלו
 לרכוש אדמות או לבנות מיבנים כשלהם.
הסיבה היחידה שבה יתכן היה הדבר היה ששליטתם של העותמנים על חברון היתה כל כך רעועה
שהשליטים בה לא הקפידו מצד אחד על החוקים
 המוסלמים שנועדו להגן עם ביטחונם של לא מוסלמים
 אך גם לא על חוקים שנועדו לדכאם ולהשפילם מצד שני.
אין ספק שהאלימות של ערבי חברון נגד יהודיה
 היתה יוצאת דופן בעוצמתה לאורך כל המאה ה19.

1809:גל גדול של יהודים ממזרח אירופה מגיע לארץ.יהודים אלו היו מתנגדים לתנועת
החסידות ורעיונותיה,
ובהשראת מנהיגם,הגאון מוילנה,עלו לארץ ישראל כדי לקרב את הגאולה.
עד 1840 יותר מ5000 יהודים עלו לארץ.

הם נקראו פרושים,והיתה להם כוונה ברורה לחדש את עצמאות עם ישראל בארץ ישראל.
הם אפילו התאמנו בנשק,והם לא נתנו לבדואים להשפילם,במקרה אחד למשל,
קבוצת בדואים חטפה עולים יהודים כשירדו מהספינה ביפו ודרשו מהפרושים בירושלים
 שישלמו בעדם כופר יקר.
היהודים עשו עצמם נענים לדרישות הבדואים ואז הלמו בבדואים המופתעים ושיחררו את אחיהם.
עמ 119

1811:רבי בג'יו חוכר 800 דונם של אדמה בחברון העתיקה.

1815:רבני חברון נעצרים על ידי הערבים והם מעונים עד אשר מספיק דמי כופר נאספים
למען שיחרורם תודות לתרומתם הנדיבה של יהודי אירופה.
עמ 71

1816:רבי זלמן צורף,מסדיר את ענין החוב של יהודי ירושלים לערבים ומסיר את החרם הישן
שהוטל על היהודים האשכנזים לפני מאה שנה ואסר עליהם מלגור בירושלים.
כתוצאה מכך יהודים אשכנזים רבים,בינהם פרושים רבים עולים מיד לירושלים ומתישבים בה .
במשך זמן קצר יחסית יהודי ירושלים נהיים רוב בין תושבי העיר,ורוב יהודי ירושלים היו אשכנזים.
הפרושים שמרו על רחובות הרובע היהודי,גידלו גידולים חקלאים כדי לספק מזון ובעצם ביססו
בסיס ראשוני לעצמאות היהודית בארץ ישראל.

1818:אהרון מטלון,יהודי מעירק,מחדש את הישוב היהודי ביפו.שלטונו של אבו נבוט
תחת חסותו של חיים פרחי מאפשר לו לקנות דירה ביפו.אך בגלל שהיה היהודי היחיד
ביפו היה נוסע ללוד ולירושלים כדי להעביר את השבתות והחגים בתפילה.
יהודים התענינו בו וביקרו בביתו,בעיקר בגלל הצפיפות בירושלים,ויהודים שעלו לארץ
התגוררו בביתו עד שמצאו מקום ללכת אליו,יהודים אחרים נשארו רק עם הגיעו אחרי
 כניסת השבת.
אחכ ב1820 יחד עם רבי עג'מון הם יקימו אכסניה.

1819:חיים פרחי,מושלה הלא רשמי של צפון ומערב ארץ ישראל,נרצח על ידי ממשיכו של סולימן,
עבדללה.למרות שאותו עבדללה הודרך וחונך על ידי חיים פרחי וחיים פרחי אף פילס לו את
דרכו לשלטון בהסכמת העותמנים,אותו עבדללה הוסת על יד מוסלמים לא לתת ללא מוסלמי
 ובעיקר ליהודי כל כך הרבה כח.
עבדלה תוקף את יהודי טבריה וצפת ודרש מהם סכומי עתק בטענה שכל זמן שלטונו של פרחי
 לא שילמו את דמי הג'זיה במלואם.היהודים המפוחדים נותנים לו אדמות,מיבנים ואף את בגדיהם
 ותכשיטיהם.
עמ 71
עירות יהודיות מסוימות בגליל ננטשו על ידי יושביהם בגלל פחדם מעבדללה וערבים התישבו בהם.
דוגמא לכך הם העירות העתיקות מירון ועין זיתים.
עמ 146
עמ 86 על חיסולם של הכפרים היהודים בגליל

1820:רבי ישיעהו עג'מון תורם 150 לירות ויחד עם אהרון מטלון הן קונים בית דו קומתי
מהכנסיה הפרנציסקית ומשמשים אותה לאכסניה של יהודים.
עג'מון  עצמו היה רב מעמד מכיוון שהיה הגזבר של חיל היניצ'רים העותמני
זאתי הסיבה שהיה בידיו לרכוש מיבנה כלשהוא למרות האיסור המוסלמי.
אכסניה זאתי נהיתה למרכז הישוב היהודי שהתחדש ביפו.יהודים שעלו לארץ התגוררו באכסניה ובקירבתה.
יהודי ירושלים שלחו להם כל שבת רב שידריכם.היה זה רבי יהודה מרגוזה,שאחרי 17 שנה
 נהיה רב הראשון של יפו.
עמ 36

1821:אחיו של חיים פרחי נוקמים בעבדללה,הם שוכרים צבא טורקי,ופולשים לגליל וממנים
 פאשות בכל מקום שהם נכנסים בעוד שעבדללה הסתגר בעכו.
הם צרים על העיר במשך 14 חודשים עד אשר
עבדללה מצליח להרעיל את האח הגדול ושאר האחים מותרים על כל הרעיון ופורשים לדמשק.
עמ 146

1825:ערבי ירושלים,מורדים בשלטונו של עבדללה ונכשלים.
המרות על ירושלים לפי המנהל העותמני
אמורה להיות של מושל דמשק אך נראה שבאותו זמן שלטונם של העותמנים
 היה כה רעוע שלא ענין אותם אם זה יהיה מושל צידון שימשול בירושלים 
כל עוד ישלם להם את המיסים.
לא ברור אם המרד היה מלווה בפגיעה פיזית ביהודים בירושלים
. שכן היה ידוע לכל שהיהודים אינם אוהדים את עבדללה.


1831:יהודים מדרום לבנון משתתפים במצור על סנור,אשר בצפון השומרון.היה זה חלק ממלחמתו
של עבדדלה להרחיב את שלטונו בארץ והוא צר על השבטים הסורים של שכם.
היהודים בצבאו  היו חלק מחיל העזר ששלח האמיר הדרוזי של לבנון לסיע לעבדללה.
אין ספק שיהודים נושאי נשק בארץ ישראל היה אירוע יוצא דופן במיוחד שכן חוקי עומר המוסלמים
אוסרים על זאת במפורש וזה היה אפשרי רק בגלל טעמם של השליטים המוסלמים השונים שלא
תמיד פעלו באופן מסורתי.הדרוזים בלבנון לא הקפידו לדכא את היהודים כמו המוסלמים ולכן יהודי
 איזור זה היו שונים למדי באופים מיהודי ארץ ישראל הכבושה שמרוב אדיקותם הדתית לא פגעו
 אף לא בזבוב והיו כנועים במיוחד.

1832:הכיבוש המיצרי של ארץ ישראל מתחיל.חולשתם של העותמנים מזמינה את איברהים פשה
 המיצרי לפלוש לארץ ולכבשה,גם סוריה נופלת בידיו והוא כמעט כובש את בירת העותמנים.
שלטון המיצרים נמשך עד 1840.
המיצרים מעודדים הגירה של עשרות אלפי מיצרים לארץ ישראל.חילים מיצרים ומשפחותיהם,
פלחים,אסירים,עבדים.רבים מהם מתישבים באיזור החוף,מעזה ועד יפו ועד חיפה ועכו.
מצד שני,
השלטון המיצרי ניסה לכבד את התושבים הלא מוסלמים תחת חסותו ובינהם גם היהודים
וזאת מתוך נסיון נואש לקבל סיוע פוליטי וצבאי ממעצמות אירופה השונות נגד העותמנים במיוחד
 רוסיה.
המיצרים הרשו לקונסולרים זרים מאירופה להקים בתי דואר בארץ אשר לא רק שיפרו את
התקשורת הארץ אלא גם סיפקו הגנה משופרת ללא מוסלמים בארץ.
נסיונם של המיצרים לא עזר ומדינות אירופה העדיפו את העותמנים החלשים בשלטון על האיזור.
עמ 20

1834:המרד הערבי נגד המיצרים.
מרד של איכרים ערבים בכפרי השומרון נגד הגיוס  הכפוי לצבא המיצרי מתפשט בכל הארץ
ומסיבות שונות עובר למהומות וטבח של לא מוסלמים בארץ,בינהם יהודים רבים.
אחת הסיבות המרכזיות למעבר לטבח של יהודים היה המירמור של הערבים בכך שהיהודים
 נהנו מזכויות מסוימות תחת הכיבוש המיצרי.טבח אכזרי ואונס וביזה מתחוללים בירושלים,חברון,
צפת וטבריה.
עמ 340
עמ 393
עמ 17
אחד העדים לזועות,רבי יצחק בן סולומון,מתאר אונס פומבי של נשים ועריפת ראשים של גברים.
עמ 119
השורדים מהטבח בצפת נמלטו חלקם ערומים לגבעות והתחבאו שם כ24 ימים.
גם ההיסטוריון יוסף שוורץ שטייל בארץ באותו זמן מתאר באופן ברור את הטבח החברון.
המיצרים דיכאו את המרד בקלות רבה תוך 3 חודשים שכן הפורעים התרכזו הרבה יותר בתקיפת
 יהודים מאשר בהתכוננות לעימות רציני כלשהוא עם המיצרים.העותמנים לא התערבו בכלל
בנעשה למרות שהיה זה נסיון של הערבים להחזיר את השלטון העותמני .
כ10000 ערבים גורשו מהארץ ועשרות מנהיגים מקומים הוצאו להורג כעונש על ההתפרעויות.
היהודים אמנם גורשו ביוני 1834 מצפת אך חזרו אליה ביולי יחד עם הדרוזים.
בחברון המיצרים טיווחו את העיר והרגו בתושביה ללא הבחנה בתוכם גם
 יהודים רבים.
עמ 17

באותה שנה,מרשים המיצרים לישראל בק ו15 משפחות מצפת להתישב ולהקים חווה
חקלאית מחוץ לצפת.
הם נחלו הצלחה מסוימת בעיקר מבחינה רעיונית אך ב1841 עם נסיגת המיצרים מהארץ
הם פשטו את הרגל ונאלצו לחזור לצפת בגלל עוינות הערבים מסביב.אך  פה נולד רעיון
משמעותי ביותר וצעד חשוב ביותר בציונות המעשית,הרעיון שהיהודים חיבים להנתק מתלותם
 הכלכלית ביהודי אירופה ולהיות יצרנים ולספק את צרכיהם בא לידי ביטוי בפרשה הזאת.
זהו הרעיון המרכזי בעצם של הציונות,שטמר שהיהודים צריכים לחזור לארץ ישראל ולעבוד
את שדותיה ולבנותה מחדש ודרך כך לחזור לעצמאותם המדינית שנשללה מהם לפני אלפי שנים.
עמ 152

1836:הרב הפולני קלישר,מבטא לראשונה את הציונות המעשית,הוא מציע שיהודים עשירים
 יקנו אדמות רבות בארץ ישראל כדי שיהודים יוכלו לחזור ולהתישב בארץ ולחדש את העצמאות
היהודית בארץ.
יהודים רבים מושפעים מדעות אילו ועולים לארץ ישראל,רובם מתישבים ביפו ובירושלים
 אך מספרם הרב גורם לצפיפות רבה בעיר,
בעיה זאת מעודדת את היהודים לנסות להתישב מחוץ לחומות העיר.

1837:רעש אדמה חזק במיוחד פוגע בארץ ישראל.
צפת וטבריה נהרסות.כ2000 יהודים נהרגים.רבים מהשורדים נודדים לגור בירושלים.צפיפות
היהודים בעיר מתחילה להיות בילתי נסבלת וגורמת לעוני ורעב.


1838:יהודי צפת סובלים מטבח בידי הערבים והדרוזים בעיר.עד ראיה מתאר את הטבח.
עמ 342

1838:בריטניה ממנה קונסול בירושלים.בריטניה בוחרת להגן על יהודי הארץ גם אם אינם
 נתינים בריטים.מענין מאד למה בריטניה,אותה מדינה שגירשה וטבחה ביהודיה עד האחרון
במאה ה12 ועד המאה ה17 לא הרשתה ליהודים להתגורר בה מחליטה להגן על יהודים.
היה זה לא אלא נסיון להתערב בעינינה של האימפריה העותמנית החלושה.הצרפתים הגנו על
 הקתולים בארץ,
הרוסים על האורתודוקסים,אז הבריטים הגנו על היהודים,מאוחר יותר גם רוסיה וגרמניה ואוסטריה
 הציעו הגנה דומה ליהודים נתינים .
הגנה זאת של המעצמות תהיה משמעותית במיוחד בסוף המאה שבה יהודים יכלו אף לאחוז
 בנשק ולרכב על סוס ,ואף להגן על עצמם ועל כבודם,דבר שלא יכלו לעשות לפי החוק במשך
 כל שנות הכיבוש המוסלמי.
הסיבה המרכזית שעליות קודמות לארץ ישראל נכשלו בנסיונם לחדש את עצמאות
היהודים במולדתם היא במיוחד בגלל שהם היו חסרי הזכויות האלו.העליות המודרניות לארץ ישראל
 שהגיעו בסוף המאה ה19 ובתחילת המאה ה20 הצליחו הצלחה מסחררת במשימתם לחדש את
 העצמאות היהודית בארץ בגלל שאותם זכויות ניתנו להם.
עמ 56

1839:קבוצה גדולה של אשכנזים עולה ומתישבת ביפו.אחד מהם היה סוחר ממולח
בשם רבי חיים  שמרלינג ששמר על קשריו הענפים על אירופה והפך את יפו למרכז מסחרי חשוב הכל הארץ.

1840:עלילת דמשק
שגריר צרפת בדמשק מאשים את היהודים ברצח של נזיר .הוא מאשים אותם שרצחו אותו
בשביל להשתמש בדמו כדי להכין מצות לפסח.אמונה טפלה זאת היתה מאד נפוצה באירופה
בימי הבינים וגרמה לרצח של מיליוני יהודים.
הערבים עוצרים רבים מיהודי העיר ומענים אותם חלקם ילדים.חלק נאנסים להתאסלם,
וחלק מת מהיסורים והעינוים.חלק מהעצורים היו גם קרובי הגביר הנודע חיים פרחי.
היה לחץ בינלאומי לשחרר את העצורים דבר שהיה מאד יוצא דופן,והשר היהודי משה מונטיפיורי
 נעזר באיברהים פאשה כדי לסיע לעצורים.
אמנם הפרשה הסתימה בשחרור אלו ששרדו את העינוים,אך הרעיון שהיהודים שותים דם
 של אנשים חילחל עמוק בכל העולם הערבי ונחשב עד היום לאמת עובדתית למרות שזה
מבוסס על שקר חסר בסיס.

1841:ערבי שכם מחליטים לאסלם בכפיה את השומרונים בעיר.השומרונים האומללים
 מחליטים לפנות דוקא אל היהודים כדי שהם ישכנעו את המוסלמים למנוע את זה.
דבר זה מראה שהיהודים והשומרונים בעצם שכחו מזמן את האיבה הישנה שהיתה בינהם
 בתקופת בית שני.
הרב של ירושלים,רבי גאגין,פונה לערבים ומודיע להם שהשומרונים הם ענף
 מעם ישראל ובכך נרגעו הרוחות שכן איסלום של יהודים בכח בארץ ישראל מעולם לא קרה.


1842:רבי אלקלעי,מפרסם את סיפרו,אשר בו הוא קורא למהר ולעלות לארץ ישראל,
ללמוד לדבר עיברית,לאסוף את כל כספם של יהודי הגולה בבנקים מיוחדים ולקנות בהם אדמות,
ולעבד את האדמות.
הספר השפיע על יהודים רבים לעלות לארץ ישראל,יחד עם השפעתם של רבי קלישר ורבי ביבאס.
רבים מהם התישבו ביפו.
באותה שנה העותמנים חוזרים לשלוט בארץ אחרי שלחץ בינלאומי גורם לנסיגת המיצרים.
באותה שנה גם ישראל בק,אותו יהודי שהקים חווה מחוץ לצפת עובר לירושלים ומקים בה
 בית דפוס עיברי.

1845:ג'ימס פין ממונה לקונסול הבריטי של ירושלים.
הוא טורח רבות להגן על היהודים תחת חסותו מפני אלימות הערבים.


1849:סיר משה מונטיפיורי ,היהודי הבריטי,ממשיך בתמיכתו בישוב היהודי בארץ.
הוא מסיע רבות ליהודים שנפגעו מרעידת האדמה בצפון הארץ,ומסיע לשפץ את קבר
 של רחל אימנו בבית לחם.
באותה שנה,הערבים מגרשים באכזריות רבים מיהודי טבריה.
עמ 51
1851:ראש היהודים האשכנזים בירושלים,רבי צורף,אותו רבי שהסדיר את ענין החוב של הקהילה היהודית
 והביא לחזרת עשרות אלפי יהודים  לירושלים,נרצח על ידי הערבים.רצח של רב יהודי בירושלים
 אמנם לא היה חדש כל כך אחרי הפוגרום שעשו הערבים ליהודי ירושלים ב1834
אך עדין מדובר על אירוע יוצא דופן מאד.אין ספק שזה מעיד על מירמור וקנאה של
המוסלמים בכך שהיהודים מתחילים להנות מזכויות כשלהם אחרי מאות שנים שבהם
 הכיבוש המוסלמי שלל מהם את כל זכויותיהם בעיקר בכך שבית המשפט בירושלים
פסק שאדמות שנלקחו מיהודים יוחזרו אליהם.
רבי צורף הוא הקורבן הראשון של הטרור הערבי נגד עם ישראל.
באותה שנה,ג'ימס פין,הקונסול הבריטי,קונה כרם בירושלים,ומעסיק יהודים לעבדו.
הם קוראים לו כרם אברהם.זאתי בעצם ההתישבות החקלאית הראשונה מחוץ לירושלים.
הם אפילו בנו בית כנסת לידו.
פין אחר כך מכר את הכרם ליהודים ב1862.
פין מצין בכתביו שישנם הרבה בעלי מלאכה יהודים בירושלים,חלקם היו מומחים במתכות,
זכוכית,יהלומים,שטיחים,תופרים וסנדלרים,אך היה קשה להם להתפרנס שכן שכניהם הנוצרים
 או המוסלמים לא קנו מהם,לכן פין רצה לתת ליהודים הזדמנות הנתפרנס מכישוריהם.

עמ 65
היו כמה מרבני ירושלים האדוקים שהתנגדו לפרויקט של פין,מכיוון שחששוו שהוא ננסה לנצר את היהודים,
וזאת מכיוון שבאותה תקופה היו מיסיונרים רבים שששילמו ביד יפה לכפרים ערבים שלמים כדי
שיתנצרו.
אך מכיון שמצב ביהודים היה כל כך קשה,מיהרו יהודים רבים לצאת לעבוד בשדה של פין.
עמ 73

1851:הקהילה היהודית בחברון מדוכאת קשות על ידי המוסלמים.
השליטה של העותמנים באיזור היא חלשה ביותר ותקיף מקומי 
 מושל באיזור והרודף את היהודים ללא צדק.
ג'ימס פין ,הקונסול הבריטי,היה בעצם היחידי שהצליח לרסן את אכזריותו ולבסוף אחרי יסורים רבים
רוב יהודי חברון נטשו לירושלים מצליחים העותמנים לאסרו ולהורידו מהממשל.

עמ 33
עמ 71.ההתעללות ביהודית נמשכה מ1830 עד 1859
היהודים היו חיבים לשלם 5000 פיאסטרים כל שנה בנוסף לשאר המיסים שהיו צריכים
לשלם כמו מס הג'יזיה המשפיל רק בשביל לא להטבח על ידי הערבים.ב1852 למשל
 הערבים דרשו הרבה יותר כסף אחרת הם יגרשו את היהודים.
עמ 51

1854:ג'ימס פין מתאר את מצבם העגום של יהודי ירושלים ורעב שהם סובלים ממנו בגלל
המלחמה בין רוסיה לטורקיה.
עמ 60

1852:רבי ביבאס,מתישב בחברון.הוא נחשב לאחד ממבשרי הציונות יחד עם רבי אלקלעי וקלישר.
הוא הושפע מאד ממלחמת העצמאות היוונית ב1825,ועודד את היהודים לעשות
בדיוק אותו הדבר,ללמוד פיזיקה וחקלאות,להתאמן בשימוש בנשק,
ולחזור לחיות בארץ ישראל.

1854:רבי דויד בן שמעון עולה לארץ ממרוקו.הוא הנהיג את הקהילה היהודית הצפון אפריקאית
 בירושלים וסייע לה רבות.
1855:השר משה מונטיפיורי,כחלק מסיועו ליהודים בארץ,ודחיפתם לחיות חיים עצמאים 
 המספקים את עצמם,
בונה טחנת קמח בירושלים כדי שהם יוכלו להכין לעצמם לחם,בנוסף הוא קונה
 חווה קטנה ליד יפו בשביל הקהילה הקטנה שם.בינתים הוא משכיר את החוה למהגרים נוצרים
 גרמנים ואמריקנים,אלו הטמפלרים,אך אלו נטבחו על יד הערבים מאוחר יותר ה1858.

1856:האימפריה העותמנית מבטלת את מס הג'יזיה אשר לא מוסלמים היו חיבים לשלם
למוסלמים כהצהרה על כניעתם למוסלמים.
היהודים שילמו את הג'יזיה במשך 1300 שניםורוב הזמן שילמו זאת
תודות לתרומות נדיבות מיהודי אירופה.
מצד אחד היה זה צעד גדול לקראת שיחרור היהודים בארץ אך מצד שני הסיבה
שבגללה זכו יהודי הארץ לתרומות שנתיות מיהודי אירופה בעצם התבטלה.
שיטת החלוקה בעצם היתה בימיה האחרונים.אין ספק שאובדן מקור הכנסה זה ליהודי הארץ
 היה דחיפה חיובית לפנות לפעילות יצרנית כדי לפרנס את עצמם ועם ביטול מס הג'יזיה
 בעצם גם היה בידם מספיק חופש בשביל לעבוד בחקלאות ולפתח את הארץ.

1857:בעזרתו הפעילה והנדיבה של משה מונטיפיורי,הוקמה השכונה היהודית הראשונה
 מחוץ לחומות ירושלים,שמה היה משכנות שאננים.השכונה הקטנה נועדה היתה חלק
מהפתרון לבעית הצפיפות הקשה שסבלו ממנה יהודי ירולשים בתוך חומות העיר בגלל
מספרם הרב מדי.
עמ 45
1860:האימפריה הרוסית בונה בית חולים גדול מחוץ לחומות ירושלים כדי לשרת את עולי הרגל
הרוסים הרבים שהיו מגיעים לארץ בזמנו.קיומו של מבנה גדול ובולט מחוץ לחומות ירושלים
תרם תרומה נכבדת לשיפור מצב הביטחון בשביל היהודים ביציאתם מהחומות.
זה הקשה על הפורעים והשודדים הרבים לשדוד את היהודים האומללים העוברים בדרכים לירושלים,
דבר שעשו ללא מפריע במשך מאות שנים.
הסכנה שהיתה מצפה ליהודי מחוץ לחומות מתוארת על יהודים רבים.
עמ 371
באותה שנה,שני יהודים מירושלים האחד אשכנזי ישעיהו ילין והשני ספרדי שאול יהודה,
קונים חוה קטנה ליד הכפר הערבי קלוניה ליד ירושלים,היה זה נסיון ליצור חיים עיברים
 יצרנים שיספקו פרנסה ומזון ליהודי ירושלים אך תוך מספר חודשים התקפות הערבים
 ושוד הכלים החקלאים מוהתוצרת החקלאית והאלימות והמריבות גורמים לנטישת החווה ללקיחתה
בידי ערבים.

1863:יהודי יפו ,שמספרם גדל למאות מאז שהקהילה חודשה בשנות ה20,מונהגים
על ידי רבי חיים אמזלג.
התפתחותה של הקהילה החדשה ביפו בעצם מבשרת תקופה חדשה בישוב היהודי בארץ.

באותה שנה ישראל בק,מקים בית דפוס עיברי בירושלים.תקשורת בשפה העיברית בירושלים
בין יהודים ממארצות שונות היתה גורם מאחד ביותר ותרמה רבות להלך הרוח שהוביל
 לציונות המעשית.
עמ 31
1865:שכונה יהודית שניה מוקמת מחוץ לחומות ירושלים,מחנה ישראל

1867:שכונה שלישית מוקמת מחוץ לחומות ירושלים,נחלת שיבעה.
באותה שנה העותמנים מבטלים את חוקי עומר,אשר אוסרים על לא מוסלמים לבנות בתים או בתי כנסת,
או לשפצם,ואף לקנות אדמות ורכוש.אך החוק חל רק על תושבי האימפריה.
במציאות אמנם,העותמנים עדין הטילו מגבלות רבות מרובות אם אלו רצו לבנות
 בתים או לקנות אדמות  ברוב הפעמים היה זה רצונם של פקידים מושחתים לקבל שוחד,
אך במיקרים רבים אחרים היה זה האמונה הבסיסית שיהיהודים הם דימים ולכן אין להם זכויות חוקיות.
הגישה הזאתי עדין שולטת
בעולם הערבי והטורקי עד היום וזאתי הסיבה לכך שהעולם הערבי מתנגד
לקיומה של מדינת ישראל אשר בה יהודים הם אזרחים חופשים ועצמאים בעלי זכויות.

עמ 424
באותה שנה גרמנים נוצרים התישבו בחיפה.אלו הם הטמפלרים.
1870:מקווה ישראל,בית הספר החקלאי הראשון מוקם ליד יפו.
מנהל בית הספר היה קרל נטר,שעודד את האמונה שרק אם היהודים ילמדו להיות יצרנים
הם יוכלו לשחרר את ארצם מהכיבוש הזר,ולא יזדקקו עוד לתרומות מיהודי הגולה.
יהודים רבים למדו בית הספר והשתמשו בידע שלמדו כדי לפתח את הארץ,
ליבש את הביצות ולהפריח את המדבר.

1871:רבי עקיבא  יוסף שלזינגר עולה לארץ מהונגריה ומתקבל על ידי היהודים בשמחה רבה.
באופן דומה לרבנים קלישר,אלקלעי וביבס,הוא עודד וקרא ליהודים לפתח את החקלאות
והתעשיה בארץ ולהקים צבא יהודי.
הוא חזה שברגע שאוכלסיית היהודים בארץ ישראל תהיה
600,000 איש היהודים ימשלו על ארצם בעצמם כמו בעבר,שזה בדיוק מה שקרה ב1948
כשהיהודים שיחררו את עצמם מ1800 שנות הכיבוש הזר.
תלמידיו של שלזינגר היו מהתומכים הנלהבים בהפסקת ה"חלוקה" של הנדבות של יהודי
הגולה ליהודי ישראל,והקמת חברה דינמית ויצרנית המבוססת על ערכי התורה והעיברית,
שאלו הם ערכי הציונות המעשית.
1872:יהודים מנחלת שיבעה מנסים לקנות אדמה ליד יפו אך העותמנים מטרפדים את העיסקה.

1873:שכונת בית דויד נבנית ליד חמות ירושלים.
1874:שכונה יהודית נוספת נבנית מחוץ לחומות ירושלים,מאה שערים.

1878:הישוב היהודי הראשון מחוץ לארבעת הערים הקדושות,ירושלים,חברון,צפת וטבריה,
מוקמת על הדרך מיפו לירושלים,פתח תיקוה.
תלמידי רבי שלזינגר,רבי סולומון,דויד גוטמן,ויהודה שטמפר קנו אדמות מכפר מיצרי נטוש
 למחצה בשם מלבס,שרוב תושביו גססו ממלריה,בגלל הביצות הרבות מסביב.בעלי האדמות גרו ביפו.

היהודים חפרו באר עמוקה וגידלו תבואה,בסוף השנה הם קצרו את תוצרתם והובילו אותה בגאוה
לירושלים תוך קיום כל המנהגים הקדומים לגבי תוצרת חקלאים כמו מעשר למשל,דבר שלא יכלו
לעשות במשך יותר מ1800 שנים של כיבוש זר.
ההתישבות היהודית בפתח תיקוה עודדה הקמה של ישובים אחרים.
פתח תיקוה,בתור ישוב לא מוסלמי ללא חומת מגן,היתה רגישה לתקיפות של הערבים,
לכן,היהודים הקימו אירגון שמירה עצמאי משלהם,אירגון זה עודד הקמה של אירגוני שמירה
 והגנה גם בישובים אחרים,
בינהם אירגון השומר בישובי הגליל יותר מאוחר,שהיה הבסיס לאירגון ההגנה
 ולבסופו של דבר לצבא ההגנה לישראל.

1882:הדיכוי וההתעללות של האימפריה הרוסית בישוב היהודי הענק ברוסיה מגיע לשיא,
וגורם להגירה גדולת ממדים של יהודים מהמדינה.25000 יהודים דתים בעלי מניעים ציונים עולים לארץ ישראל.
זאתי העליה הראשונה.
באותו זמן בדיוק  וללא קשר קבוצה גדולה מאד של יהודים מתימן עולים לארץ ישראל .
גם יהודי אתיופיה הרחוקה מנסים לעלות לארץ ישראל מתוך אמונה שהגיע זמן הגאולה
אך נכשלים בדרכם.
היהודים שעלו לארץ ישראל השתמשו בעזרתם הנדיבה של יהודים עשירים
 כמו הברון רוטשילד כדי לקנות אדמות וכדי ליבש ביצות הרבות בארץ.


הקמתם של ישובים חדשים ,בעיקר ביהודה והגליל,כמו ראשון לציון.זכרון יעקב,חדרה וראש פינה,
יהוו הבסיס לגלים החדשים של היהודים החוזרים לארץ ישראל,
ותוך 66 שנים היהודים שיחררו את אדמתם וחזרו למשול בה בעצמאות.